מכיוון שאני מאמן עסקי שמלווה אנשים בתהליכי יצירה והגשמה ושיווק, החלטתי ללכת על הפרוייקט כאילו אני המאומן של עצמי. העיקרון הראשי מכולם שקבעתי לי כמאומן היה: תפיק את הספר בי-דה בוק. By the book
"כמו שצריך".

בקשתי מעצמי להיכנס לפרוייקט לא כמו מישהו שיודע, אלא כמו תלמיד. לְמד את השוק, חפש ספרים דומים, השווה גדלים, איורים, בחר כריכה קשה או רכה... למד את הקונספט של ספרי אגדות למבוגרים. אל תפעל רק מהצד היצירתי המתלהב, אלא גם מהצד השכלתני, עסקי. כלכלי.

בסוף התחקיר החלטתי 4 החלטות.
1.    לקבץ רק סיפורים עם מוסר השכל ברור. שיהיה להם פאנץ'. סוג של בדיחות רוחניות.
2.    שיהיו בו רק סיפורים לא מוכרים.
3.    לשכתב את הסיפורים ולהנגיש אותם בשפה עדכנית.
4.    שהספר יהיה יפה: עם איורים. צבעוני. מוקפד.

רציתי 50 סיפורים, אבל היו לי רק 20 טובים מאד. וזה לא הספיק. אז הלכתי לספריות ציבוריות, חיפשתי בגוגל, פישפשתי בכתבי אושו, התמקדתי במסורות החסידיות, חכמת הבודהיזם, אגדות עמי המדבר והמזרח ולאט לאט נוצר אוסף מיוחד שעיקרו מפגש בן מורה ותלמיד, נזיר וגורו, רבי ואברך, מלך ושר צבא, שכולם מנסים להבין את חידת הקיום.