top of page
  • הרבי שחטף סטירה
  • כוהן המקדש והיצאנית
  • הגנן שביקש גינה מושלמת
  • המלך שהיה מאושר בעיני עצמו
  • הכלה שרצתה להרעיל את חמותה
  • ההודי שמצא את הבית של אלוהים
  • הדלאי-לאמה שמאס בטקסיות
  • בת-המלך היפה והבטלן החרמן
    ועוד... 
    ועוד.....

מה אמרו על הספר?

f4762cec0b_c.jpg
"ספר חובה עם משלים וסיפורים מעוררי השראה הכתובים בצורה מופלאה."

ד"ר אברהם מזרחי

gabo_x5.jpg
"הספר כיפי, העריכה והשפה נהדרות. יצא לך יופי."

גבי ניצן

ShowImage.jpg
"ממתק רוחני" 

ליאון רוזנברג

הורד.jpg
"ספר מתנה טוב. עשית עבודה יסודית וזה ניכר ומוערך."

אברי גלעד

ממליצים
הזמנה


מתנה נהדרת לחגים!


הביאו בראש השנה

ספר עם הקדשה אישית במחיר
59 
 
במקום 79 בחנויות הספרים



 

ספר עומד.png




עשרה ספרים ומעלה

לעובדי המשרד או לקוחות במחיר
49 + מע"מ


 

מחפשים סיפורי הארה ורוחניות חסרי פואנטה שישאירו אתכם מרחפים בחלל?

לא כאן!

במשך שנים צברתי אוסף של מעשיות מחודדות ממקורות שונים. התמקדתי בז'אנר של סיפורי מוסר השכֵּל, על הגבול בין אגדה לבין בדיחה — משלים של חוכמת חיים, שלא תמיד היה ברור מאַין צצו ומי חיבר אותם, אבל הם מסתובבים וכולם באזורי המפגש בין מורה לתלמיד, בין הרבי לאברך, בין הגורו לנזיר.

ולדעתי זו מתנה טובה לחג. כי זה לא עוד ספר שגמרת לקרוא וזהו.. הוא תופס לך מקום על המדף.
זה ספר שתמיד אפשר לפתוח שוב. אפשר להוציא ממנו סיפורים טובים להרצאות, או לטקסים, בקיצור ספר שלא מוציאים מהבית.

7.png
מי אני

מי אני?

נעים מאוד, אני רפיק ידידיה, בן 55, אב לשלושה, מורה למדיטציה ואספן סיפורי-פואנטה.
​​למה אני אוסף סיפורים?
  1. אין דרך טובה יותר לפתוח הרצאה מאשר עם סיפור חזק.
    מספיק שתגיד "איש אחד עלה לשמים" או "גנן אחד גירף את גינתו" וכולם משתתקים.

     
  2. חוכמה טובה אין להעביר ישירות.
    לומר לילד שלך "תהיה נדיב" זו קלישאה. אבל לספר לו סיפור על אח שהיה נדיב לאחיו זה מרתק.

     
  3. סיפורי פואנטה הם "הארה בקופסה"
    לרגע אחד בסיומם אתה חווה משהו מהנשגב.  
שיער לבן 04920622.jpg
וכך  לפני שנתיים אספתי את הסיפורים שלי ויצאתי עם מופע "הרגעים הקטנים של המורים הגדולים" ובו אגדות על המפגש בין מורים (רבנים, גורואים, פרופסורים) לתלמידיהם - סביב שלושה נושאים: המוות והחיים, הכמיהה לחיים קלים, ואי-הבנות שגורם הדיבור.
אוסף פירגונים1.jpg
ספר דיגיטלי

ספר דיגיטלי במחיר 45  
 
באתר עברית e-vrit.co.il


 

ספר.png

החזון

12.png
אין דבר השובה לב יותר סיפור טוב. הרבה לפני שהייתה טלוויזיה, סרטים, רדיו, ואפילו ספרים, אנשים סיפרו מעשיות בכדי לשעשע את בני השבט ותוך כדי ללמדם התנהגות נכונה. סיפור סיפורים היה חשוב לתושבי המערות מסביב למדורה כמו שהוא חשוב היום להמונים שנוהרים לקולנוע.
בעצם כל הבידור שאנו צורכים הוא הרחבה של הדחף הבסיסי שלנו לשמוע סיפור טוב.
עד היום לפני השינה אני מקריא לילדותי מ"משלי ערב", "אגדות חכמי חלם", או "הרפתקאות מקס ומוריץ". האם זה הגיוני שבהתבגרותנו אנחנו נפרדים מסיפורי חכמה מתובלים בהומור?

תמיד היו לי סיפורים. ורבים רבים שמעו את סיפוריי בפסטיבלים, בסדנות או בקבלות שבת. עם הזמן חברים היו באים ומספרים לי על סיפור שלי שנגע בהם והפך ל"סיפור שלהם".  
וכך החלטתי: עלי לאסוף את סיפוריי לכדי ספר.
החזון

האיורים של תמר ברי המחוננת (-:

פידבק על הספר.jpg

תהליך הקואצינג' העצמי שהעברתי את עצמי

מכיוון שאני מאמן עסקי שמלווה אנשים בתהליכי יצירה והגשמה ושיווק, החלטתי ללכת על הפרוייקט כאילו אני המאומן של עצמי. העיקרון הראשי מכולם שקבעתי לי כמאומן היה: תפיק את הספר בי-דה בוק. By the book
"כמו שצריך".

בקשתי מעצמי להיכנס לפרוייקט לא כמו מישהו שיודע, אלא כמו תלמיד. לְמד את השוק, חפש ספרים דומים, השווה גדלים, איורים, בחר כריכה קשה או רכה... למד את הקונספט של ספרי אגדות למבוגרים. אל תפעל רק מהצד היצירתי המתלהב, אלא גם מהצד השכלתני, עסקי. כלכלי.

בסוף התחקיר החלטתי 4 החלטות.
1.    לקבץ רק סיפורים עם מוסר השכל ברור. שיהיה להם פאנץ'. סוג של בדיחות רוחניות.
2.    שיהיו בו רק סיפורים לא מוכרים.
3.    לשכתב את הסיפורים ולהנגיש אותם בשפה עדכנית.
4.    שהספר יהיה יפה: עם איורים. צבעוני. מוקפד.

רציתי 50 סיפורים, אבל היו לי רק 20 טובים מאד. וזה לא הספיק. אז הלכתי לספריות ציבוריות, חיפשתי בגוגל, פישפשתי בכתבי אושו, התמקדתי במסורות החסידיות, חכמת הבודהיזם, אגדות עמי המדבר והמזרח ולאט לאט נוצר אוסף מיוחד שעיקרו מפגש בן מורה ותלמיד, נזיר וגורו, רבי ואברך, מלך ושר צבא, שכולם מנסים להבין את חידת הקיום.
16.png
וכל הזמן התפללתי.

זכרתי שאני ערוץ לחכמה עתיקה שרוצה לצאת ושעלי צריך לבקש את חסד השכינה, לגייס את הרוח, לעבוד גם איתה "By the book" 
הרי שוק הספרים אינו שוק קל. ספרים נהדרים יוצאים ולא מקבלים חשיפה. לכן עבדתי עם דמיון מודרך, NLP, חיבור לחזון, הו'אופונופונו, בכל שיעור יוגה דמיינתי את הספרים שלי נקנים בחנויות, ניתנים כמתנות, מוקראים באירועים... במדיטציות הייתי מבקש עזרה קוסמית, הרגשתי כמו איש שעולה לשמים להוריד משם אמת וחכמה....
אני מתרגש מאד לראות שהנה סוף סוף היצירה רואה אור. נקווה שגם אתם הקוראים תראו אור.
תודה לכל המורים שבחסדם נפתחתי ללימוד.
תודה לכל מי שקונה.
תהליך קואצ'ינג

למה דווקא אגדות ומשלים?

19.jpg
18.jpg
לאגדות ומשלים היה תמיד תפקיד בחינוך והדרכת הילדים, אבל מה קורה כשמתבגרים? האין גם אנחנו המבוגרים גם צריכים הדרכה בדרך? בעידן של ריצוד מסכים צבעוניים, ושפע מסרים מהירים, אני רוצה להחזיר את עטרת האגדה המסופרת ליושנה.

כשם שתפקידן העיקרי של האגדות היה לסייע לילד להתמודד עם החושך, הפחד יצורים ומפלצות, כך האגדות הרוחניות מסייעות לנו המבוגרים להתחבר לאור, לחופש, לחזון ולאמת.

כל אגדה משקפת הבטים של עולמנו הפנימי, בסיפורי חניכה, אנחנו גם התלמיד התוהה אבל גם המאסטר החכם. גם המלך וגם וקבצן. דרך האגדה אנחנו לומדים להשכין שלום בין חלקי נפש חסרי ביטחון ומפוחדים לבין חלקי נפש גבוהים ומוארים.

סיפורי מאסטרים.

כמעט בכל האגדות קיים דמות של איש חכם: גיבור שמוביל את העלילה לפתרונה – איש שהוא מאסטר בתחומו. פעם הוא בדמות רוקח ופעם בדמות יושב קרנות, מלך, לוחם או מלאך, כולם דמויות של ישויות שהתחברו לאמת.
וממולם, התלמיד, הנזיר, מי שמחפש את האמת.
אלה ארכיטיפים שחשוב להתחבר אליהם. החלק בנפש הסבלני, החומל, שאינו תגובתי ומוכן לסכן את חייו בשביל לאמת. דמות המאסטר הוא דמות להשראה.
למה אגדות ומשלים

לשאלות ותהיות אפשר לשלוח מייל: yedid.jah@gmail.com

17.jpg
bottom of page