אל תדחוף את הנהר - סיפורם של המושיע והכנוע

ה"מושיע" הוא ארכיטיפ הגבר העילאי, היזם, המקדם, והוא נמצא בכל גבר שמאמין שיש לו משימה בחיים האלה, שהוא ראוי. שמגיע לו. שהוא צריך לחולל מהפכה, להשאיר את העולם במצב יותר טוב משהוא קיבל אותו... 

ה"כנוע" לעומתו הוא זה שמברך ורואה שהכל בסדר, העיקר שבריאים, שיש חברים ומשפחה, ושאין מה לרוץ, "הכנוע" הוא הגבר שיודע להתמסר, הוא עובד נהדר, השכיר המושלם, הוא יודע להתמיד ולגזור קופון.

וכל גבר הוא קצת מושיע וקצת כנוע. 
 
אולם יש גברים שבמובהק מזדהים יותר עם המשימה להושיע, לגאול, להנהיג. אלה יהיו יזמים, מפיקים, אמנים, אקטיביסטים, שהמשפחה תהיה עבורם פחות חשובה ממשימת חייהם.
​אלה האנשים שמשנים את העולם, אבל משלמים על כך מחיר.

עדיות שמצטברות מגלות שלקראת גיל 40 וצפונה ה"מושיע" עשוי לגלות שהוא נותר לבד. הוא רץ קדימה והשאיר את כולם מאחור ועכשיו הוא קצת בודד, מכור, זקוק בעצמו לישועה...
זה הזמן עבורו לפנות אל הכנוע הפנימי ולראות, למה הוא בצל? למה הוא לא יודע להתמסר, לשחרר ולנוח? האם הוא בצעם קרבן?

בגיל דומה עשוי "הכנוע" להתעורר ולגלות שהוא עבד של המערכת, של הביזנס, של המשפחה. זה הזמן עבורו לבדוק מה קרה למושיע שהוא היה יכול להיות? מה עם חלומות הילדות, האם הוא בעצם קרבן?