על רפיק מתוך ויקיפדיה
תקשורת
כשהיה תמיר קמחי התחיל את דרכו הרדיופונית בגלי צה"ל שם היה מפיק, שדר ועורך מוזיקלי. הגיש את "סבבא בבסיס", "צו שמונה", ופרויקט הסיום של שירותו הצבאי היה "מצעד העשור" (1989) שסיכם את להיטי שנות השמונים ושודר במקביל בשידורי ערוץ 2 הניסיוני.
בטלוויזיה הגיש יקמחי עם יעל אלמוג ורוית פררה את מגזין הנוער "תוססס" (ערוץ 1, 1989-1991). בערוץ 2 הנחה את "קופסת הרעש" ועם קום מערך השידור של הכבלים הצטרף ידידיה לחברת תבל והגיש את תוכנית התרבות "מטרונום" (1992-1991) בערוץ 3, את מגזין המדע "טלסקופ" בערוץ 8 ואת תוכנית הלייט נייט הראשונה בישראל "36 בלילה" אותה הוא הגיש ממיטתו.
בשנת 1996 צילם את סדרת המסעות "חוצה ישראל" ואחריה את "אופטימיות קוסמית" (1999). שתי הסדרות שודרו בערוץ 2 "רשת". סדרת המסעות האחרונה שלו "הדיבר האחד עשר" (2004) שודרה בערוץ 10 וזכתה לאחוזי צפיה בודדים.
בבחירות לכנסת החמש עשרה (1999) קמחי צילם, ביים וערך את קמפיין הבחירות של מפלגת "עלה ירוק" ואף הוצב במקום הרביעי ברשימתה לכנסת.
רוחניות
בשנת 1995 נסע קמחי להודו לאשראם של המורה הרוחני אושו. הוא נשאר שם שנתיים, החליף את שמו לרפיק והתחתן עם חברתו חן בטקס הודי צבעוני שצולם לסדרה "אופטימיות קוסמית".
רפיק למד הנחיית מדיטציות וחזר לארץ בשנת 1999 והתחיל להגיש סדנאות. ספרו "להזדיין בסבלנות" יצא בהוצאת בבל בשנת 2000. אתר האינטרנט שהקים והפורומים שבו יצרו קהילה של חובבי אושו צעירים שבשנת 2002 עלו להחיות את ההיאחזות המבודדת "שיטים" שבערבה. הם קראו למקום "אשרם במדבר" והתחילו להגיש שם סדנאות ופסטיבלים. במקום זה יצר קמחי את הפסטיבלים "זורבה הבודהה", "שאקטי", "שיווה", "כנס הטנטרה", "פשוט" שמתקיימים עד היום.
בשנת 2004 בעקבות פרידה מבת זוגו עזב את שיטים והקים מרכז רוחני חדש בשם "מרכז אומ" – במלון בית אורן שבכרמל. במרכז התקיימו סדנאות ופסטיבלים רוחניים רבים.
בשנת 2008 שינה את שמו מקמחי ידידיה.
בשריפה של 2010 נשרף המרכז הרוחני, וידידיה ומשפחתו עזבו את בית אורן לעברו לפרדס חנה. ידידיה פרש מכל הפקת סדנאות ופסטיבלים.
ספרו מאושר בחלקו יצא בשנת 2012 בהוצאת כנרת זמורה ביתן
שינוי הרגלים - קשת האש
ידידיה הוכשר כמאמן בשנת 2012 ומאז פיתח מומחיות בשינוי הרגלים, בעיקר בתחומי הניקוטין, קנאביס, פורנו, אכילה רגשית ורשתות חברתיות. מה שקרוי "התמכרויות רכות".
"קשת האש" ביסודה היא תכנית אימונית (באה מעולמות הקואצ'ינג) אשר עובדת עם הגדרת יעדים, טיפוח הרגלים מטיבים, כתיבת הסכם עם עצמי, וכדומה.
עיקר השיטה בשאיפה ל"עונג רוחני".
להתמכרות לעונג פיזי יש מחירים: סוכר, ניקוטין, קנאביס, פורנו, יכולים להרוס לאדם את החיים. אנחנו מציעים לבחור בעונג רוחני; הנאה מהדברים הפשוטים. ולשם כך צריך להפסיק את השימוש לתקופת זמן קצרה, ולראות שאפשר לחזור להתרגש מדברים קטנים כמו פעם כשהיינו ילדים.
משפחה
יש לי שלושה ילדים
בן גיתי (נ 2000) מזוגיות עם רישיקה סמוכה,
בת תיאה (נ.2009) ובת אינדי (נ. 2011) מהזוגיות עם רותי פריש.
"אני אדם מאושר. בחלקו.
הצהרה נועזת?
לא ממש. החלק שאני מאושר בו אינו קטן. אני הורה, מורה, אמן, סופר, במאי טלוויזיה. עם זאת, זה עדיין חלק מהשלם. עדיין אינני מאושר לגמרי.
תמיד יהיה צל.
אבל עד גיל 40 חייתי לגמרי בצל. התחושה היתה - גם בשיא ההצלחה הטלוויזיונית - שהחיים קורים במקום אחר.
נולדתי כ"תמיר קמחי", שהיה ילד פלא שבגיל 21 כבר הגיש תוכנית בערוץ הראשון. אני מדבר עליו בגוף שני כי חלק מתהליך ההגשמה שלי היה לזהות שהמותג "תמירקמחי" שואב ממני יותר כוח מאשר נותן. נכון, היה כסף, היתה תהילה וחנפנות של מפיקים, אבל הנשמה הרגישה פיספוס.
כולנו הרי חשים שיש בחיים האלה יותר... הרי אמור להיות יותר אהבה, יותר שמחה ויותר שקט, לא?
אז למה זה לא מתגשם?
כדי לקבל תשובות לשאלות רוחניות שהתחילו להתעורר בי נסעתי בשנת 1994 לחצרו של המורה אושו בהודו, שם החלפתי שם ויצרתי את עצמי החדש - לא במאי ומגיש טלוויזיה כי אם תלמיד רוח, מדריך מדיטציה.
מאז שחזרתי בשנת 99, כבר 22 שנה אני מלמד מדיטציה, טנטרה, ושינוי הרגלים.
נכון, אני עדיין בדרך, אינני מואר קוסמי אבל משהו בי כבר הגיע. אני מאשר את המקום שלי, שמח שהעזתי לעזוב את תמיר קמחי כדי להיוולד רפיק ידידיה.